יום שני, 9 במאי 2011

שבוע טיול ראשון




שלום לכולכם,
אנחנו מטיילים כבר שבוע וכבר הספקנו כל כך הרבה.
אנחנו יושבים כאן בקפה אינטרנט גבוהה בעננים.
הערב ירד ואני אנסה לספר קצת על קורותינו מאז שעזבנו במונית את מגל ביום ב׳ שעבר.
הטיסות להודו:
טסנו שלוש הטיסה-
הטיסה מישראל לירדן היתה די זוועתית
מטוס קטן ודי ישן הרבה רעידות אבל היה קצר - 25 דקות.
שתי הטיסות האחרות היו מצויינות - החברה הקטרית משובחת מאוד.
המון סרטים מסכי מגע, יחס מצויין לילדים - כיף גדול.
הילדים היו מקסימים ועבר ממש בקלות.
נחיתה בדלהי וימים ראשונים בעיר:
נחתנו בדלהי בשלוש לפנות בוקר, שדה התעופה עבר מתיחת פנים רצינית.
יוצאים החוצה ומהומת אלוהים (זה לא השתנה).
מוצאים מונית ( מודל 60 ללא מזגן) ונוסעים למיין באזר, רחוב התיירים הצפוף והסואן של דלהי.
לוקחים חדר במלון (קומה שלישית ללא מעלית) ונרדמים לכמה שעות.
קמים הפוכים והולכים לתחנת הרכבת לקנות כרטיסים לכיוון דארג׳ילינג.
הילדים קצת בהלם ממה שקורה ברחוב, המוני אדם, קבצנים, סוחרים, פרות, ריקשות, מכוניות.
הכל בערבוביה ובזרם אדיר.
מוצאים את המשרד המתאים ורוכשים כרטיסים לרכבת - המקום הראשון הפנוי הוא ביום שישי.
יוצאים מסתובבים קצת בעיר - ארוחת צהרים אוכלים במכולת מקומית.
חוזרים למלון ומעבירים ערב בבית קפה באזור.
בשלושת הימים הבאים בדלהי הספקנו לבקר גם בגן החיות המקומי ( הרבה גן ומעט חיות,אבל בסך הכל נהננו)
להיות במוזיאון המקסים לזכרו של מהאטמה גאנדי, לבקר במקדש סיקי מעניין, לאכול הרבה פירות ולנסות להכנס לקצב נינוח של טיול.
גם לילדים וגם לנו לא תמיד קל אבל בסך הכול יש הרבה רגעים טובים ואנחנו נהנים.
הנסיעה לדארג׳ילינג:
יוצאים מהמלון בשתים עשרה וחצי בצהריים. התיקים על ריקשת אופניים ואנחנו אחריה.
מגיעים לרכבת ולוקחים שני סבלים. מגיעים לרציף ומניחים את התיקים.
הרכבת מגיעה בזמן ואנחנו עולים, הרכבת הפעם נקייה מאוד. לנו יש שלוש מקומות בתא (יהל נוסע חינם ואין לו דרגש) ואיתנו יושב הודי נוסף. הנסיעה נמשכת כמעט 21 שעות. לאורך כל הנסיעה מחלקים מזון,
הילדים משחקים עם ילדים הודים ואנחנו משוחחים עם מקומיים אל תוך הלילה, האוכלוסיה כאן שונה מרוב האוכלוסיה איתה נפגשים ברחוב, בגלל מחיר הכרטיסים הגבוהה במחלקה רוב האנשים הם בעלי אמצעים.
בלילה הילדים ישנים טוב, אנחנו קצת פחות.
למחרת קצת לפני אחד עשרה בצהריים מגיעים לעיר המחוז ניו גילפורי. יוצאים מהרכבת מתמקחים עם נהגי הג׳יפים עולים על ג׳יפ ומתחילים לסוע לכיוון דארג׳ילינג.
הנסיעה נמשכת כשלוש שעות, דרך משובשת מאוד, נסיעה על פי התהום. חולפים על פני שדות תה גדולים, גשם מתחיל לרדת, אנחנו בתוך העננים, הכל מאוד ירוק.
לאחר שלוש מגיעים לדארג׳ילינג - יורד גשם, הילדים וענבלי ממתינים אני הולך למצוא מלון.
לאחר מספר בדיקות וניסיונות שוכרים יחידת דיור לחודש בדארג׳ילינג.
דארג׳ילינג:
עיר מקסימה, ממש על הרי ההימלאיה, מולנו נמצא קנצננגה המושלג - ההר השלישי בגובהו בעולם.
הנוף כאן מדהים והאנשים ידידותיים מאוד.
מנסים להוריד את הקצב ולא תמיד מצליחים.
הספקנו כבר להכיר הרבה תיירים וגם מקומיים, לטייל באזור, לבקר גם כאן בגן חיות מקסים ובמוזיאון לזכרו של טנזינג נורגיי (המטפס הראשון על האוורסט, תושב המקום) לאכול המון מומו, לצפות בהופעת ריקוד מקומי ועוד.
בסך הכל אנחנו מבלים ונהנים, ננסה לכתוב בתדירות גבוהה יותר וגם להוסיף תמונות.
להתראות
יהל, גוני, ענבל ואלעד

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה