בנגקוק היא הניגוד המוחלט ביותר למינמאר. אחרי חודש במקום בו תרבות הצריכה ופיתויי העולם המערבי כמעט שאינם קיימים, הנחיתה בבנגקוק היא מתקפה (לא תמיד נעימה) על כל החושים. חנויות בקניונים, דוכנים בכל שטח פנוי ולאורך כל שעות היום, כספומטים בכל פינה כדי שלא תהסס לפני הוצאת כל כסף, קדחת צרכנית בשיאה. ערבוביה עזה של צבעים, ריחות וקולות. ידענו מראש שנהיה כאן רק כמה ימים למשימות מאוד מוגדרות, בדרך לאיים.
מלון לא הינו צריכים לחפש כי כבר הכרנו מלון נחמד משהותנו הקודמת בבנגקוק, כך שמיד יכלנו לגשת למשימתנו הראשונה - קניית מצלמה (הקודמת כבר ישנה וזכתה ללוות אותנו בנאמנות מלידת גוני ועד סיום הטיול בבורמה, הועברה לגוני ויהל). קמנו בבוקר וניסינו לקחת אוטובוס לקניון האלקטרוניקה פארטונם פלאזה, רק שבטעות אמרנו שאנחנו רוצים להגיע רק לפארטונם, וכך לאחר נסיעה של כשעתיים, כשבמהלכה שאלנו מספר פעמים אם אנחנו בדרך הנכונה ונענינו בחיוב, הגענו לעיר עתיקה מחוץ לבנגקוק. קטן עלינו - לקחנו מונית והגענו, אחרי עוד עיקובון קטן, לקניון המבוקש. וכאן בבנגקוק כמו בבנגקוק המון סוגים, המון מחירים, מיליון אפשרויות, מזל שידענו מראש איזה דגם אנחנו רוצים. בדקנו מחירים בערך ב 17 חנויות וקנינו. המשכנו למשימה מורכבת קצת פחות (כך חשבנו) קניית בגד ים ליהל וסנדלים לגוני, אבל גם כאן הסחרחורת ממשיכה, מיליון סוגים, מליון מחירים ואין ספור אפשרויות.
כשאנחנו הבנים מאסנו בקניות וסידורים, נפרדנו מענבלי ויצאנו לנו לבילוי בסניף של מוזיאון בובות השעווה הפריסאי, מאדאם טוסו. אני זוכר עדיין את מוזיאון השעווה הישן בכולבו שלום בתל אביב, בו ביקרתי כילד, וציפתי למשהו דומה. המוזיאון הזה שונה מאוד, המבקרים הם חלק פעיל מהתצוגה. ליד כל דמות יש פעילות. למשל הוזמנו כמבקרים לשבת לשולחן יחד עם ברק אובמה במשרדו. אחר כך התלבשנו בבגדי מלך והצטלמנו עם המלכה אליזבת. ליד רונלדו שיחקנו כדורגל והשתתפנו בקליפ של מדונה. במשך מספר שעות למדנו, שיחקנו והצטלמנו עם כל מפורסמי השעווה.
סימנו את כל המשימות בבנקוק עם הלשון בחוץ. בנקוק היא עיר מרתקת אך היא הרגישה לנו כמו מרכז קניות אחד גדול. יש כאן אין ספור אפשרויות והצעות מכל סוג ומכול צורה וזה לא תמיד קל. אנחנו עוד נחזור לכאן, לימים האחרונים של הטיול.
לאחר כחמישה ימים עמוסים ורועשים בבנגקוק, הזמנו כרטיס אוטובוס ויצאנו בדרכנו לאי צ׳אנג, למספר שבועות של שקט ושלווה.
מלון לא הינו צריכים לחפש כי כבר הכרנו מלון נחמד משהותנו הקודמת בבנגקוק, כך שמיד יכלנו לגשת למשימתנו הראשונה - קניית מצלמה (הקודמת כבר ישנה וזכתה ללוות אותנו בנאמנות מלידת גוני ועד סיום הטיול בבורמה, הועברה לגוני ויהל). קמנו בבוקר וניסינו לקחת אוטובוס לקניון האלקטרוניקה פארטונם פלאזה, רק שבטעות אמרנו שאנחנו רוצים להגיע רק לפארטונם, וכך לאחר נסיעה של כשעתיים, כשבמהלכה שאלנו מספר פעמים אם אנחנו בדרך הנכונה ונענינו בחיוב, הגענו לעיר עתיקה מחוץ לבנגקוק. קטן עלינו - לקחנו מונית והגענו, אחרי עוד עיקובון קטן, לקניון המבוקש. וכאן בבנגקוק כמו בבנגקוק המון סוגים, המון מחירים, מיליון אפשרויות, מזל שידענו מראש איזה דגם אנחנו רוצים. בדקנו מחירים בערך ב 17 חנויות וקנינו. המשכנו למשימה מורכבת קצת פחות (כך חשבנו) קניית בגד ים ליהל וסנדלים לגוני, אבל גם כאן הסחרחורת ממשיכה, מיליון סוגים, מליון מחירים ואין ספור אפשרויות.
כשאנחנו הבנים מאסנו בקניות וסידורים, נפרדנו מענבלי ויצאנו לנו לבילוי בסניף של מוזיאון בובות השעווה הפריסאי, מאדאם טוסו. אני זוכר עדיין את מוזיאון השעווה הישן בכולבו שלום בתל אביב, בו ביקרתי כילד, וציפתי למשהו דומה. המוזיאון הזה שונה מאוד, המבקרים הם חלק פעיל מהתצוגה. ליד כל דמות יש פעילות. למשל הוזמנו כמבקרים לשבת לשולחן יחד עם ברק אובמה במשרדו. אחר כך התלבשנו בבגדי מלך והצטלמנו עם המלכה אליזבת. ליד רונלדו שיחקנו כדורגל והשתתפנו בקליפ של מדונה. במשך מספר שעות למדנו, שיחקנו והצטלמנו עם כל מפורסמי השעווה.
סימנו את כל המשימות בבנקוק עם הלשון בחוץ. בנקוק היא עיר מרתקת אך היא הרגישה לנו כמו מרכז קניות אחד גדול. יש כאן אין ספור אפשרויות והצעות מכל סוג ומכול צורה וזה לא תמיד קל. אנחנו עוד נחזור לכאן, לימים האחרונים של הטיול.
לאחר כחמישה ימים עמוסים ורועשים בבנגקוק, הזמנו כרטיס אוטובוס ויצאנו בדרכנו לאי צ׳אנג, למספר שבועות של שקט ושלווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה